קבוצת ירדן - מטליקו בע"מ ואח' נ' לזה ואח'

פסק דין

בפני תובענה כספית, על סך של 520,278 ₪ אשר עניינה תשלום עבור עבודות שיפוץ אותן ביצעה התובעת בבית, אשר היה במועדים הרלוונטיים בבעלות הנתבעים.

התובעת היא חברה העוסקת, בין היתר, בעבודות בנייה ושיפוצים. הנתבעים היו בתקופה הרלוונטית נשואים והבעלים של מחצית בית מגורים ברחוב השחף 11, ביפו (להלן –הבית או הנכס).

התובעת ביצעה עבור הנתבעים או מי מהם עבודות בנייה עד להשלמת הבניין וקבלת טופס 4 לאכלוס וקבלת תעודת גמר לבניין מאת מנהל ההנדסה בעיריית תל אביב. כמו כן, ביצעה התובעת עבודות בניה עבור הבעלים הנוסף בנכס. על פי טענת התובעת, הבית עמד ללא שימוש במשך שנים רבות, עקב בעיות תכנוניות קשות שהיו בו. עוד טוענת התובעת, כי הוסכם בינה לבין הנתבעים, כי יוחזרו לה כספי השקעתה. דהיינו, התשלומים אותם תשלם עבור חומרים, קבלני משנה, ספקים, יועצים וכדומה, בתוספת רווח קבלני בשיעור של 15% על עלות ההשקעה. כמו כן, תקבל תשלום נוסף בסך של 30,000$ בתוספת מע"מ בתמורה לעבודותיה בתיקון כל הליקויים שנוצרו בבית בעבר וכן עבור הוצאת טופס 4 ותעודת גמר לבית מאת מנהל ההנדסה בעיריית תל אביב.

לטענת התובעת, מאחר ובין הצדדים הייתה במועד הסכמה זו מערכת יחסים חברית, לא הועלו ההסכמות על הכתב והתובעת החלה בעבודה.

לטענת התובעת, עם תחילת העבודות הסתבר, כי הבנייה אשר בוצעה בבית בטרם תחילת ביצוע העבודות על-ידה, בוצעה בניגוד להיתר הקיים. עבודות האינסטלציה והחשמל לא בוצעו על פי התקן, עבודות ביוב ודולחין לא בוצעו, כל המערכות הסניטריות בבית תוכננו באופן לקוי והעבודות אשר בוצעו, בוצעו ללא בדיקות ופיקוח. כמו כן, פיר מעלית נבנה כאשר מידותיו חורגות מהתקן ועל כן נדרשו עבודות חציבה רבות לשם השלמת פיר המעלית.

לטענת התובעת, חרף כל הליקויים והקשיים, השלימה בעבודה מאומצת את כל עבודות הבניה והביאה את הבית לידי גמר. לטענת התובעת, לצורך ביצוע העבודות, התקשרה ישירות עם ספקים שונים וקבלני משנה ושילמה להם את שכרם.

על פי טענת התובעת, עבור כל העבודות אותן ביצעה, הייתה זכאית לסך של 334,762 ₪. התובעת מודה, כי הנתבעים שילמו לה מעת לעת סך כולל של 113,205 ₪, כך שלטענתה, נותרו חייבים לה סך של 221,557 ₪ וכן סך נוסף של 30,000$ בתוספת מע"מ.

על פי טענת הנתבעים, כל הסכומים אשר נדרשו על ידי התובעת שולמו בעבר ולא נותר כל חוב בגין העבודות ושלל טענות נוספות.

דיון

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובתצהירי הצדדים, ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים וחקירותיהם שוכנעתי, כי דין התובענה להידחות מהטעם, שהתובעת לא עמדה בחובת ההוכחה ובנטל השכנוע המוטלים עליה ולא השכילה להוכיח את סכום התביעה.

"המוציא מחברו עליו הראיה" הוא כלל בסיסי בדין האזרחי לפיו, על התובעת רובצים הן נטל השכנוע והן נטל הבאת הראיות. על התובעת, שנטל ההוכחה מוטל עליה, להוכיח את תביעתה כך שמאזן ההסתברות ייטה לטובתה. התובעת נושאת בנטל השכנוע לגבי כל יסודותיה העובדתיים של עילת התובענה (י' קדמי, על הראיות, חלק רביעי (2009), עמ' 1508).

את סכום התביעה היה על התובעת להוכיח כיתר מרכיביה העובדתיים של התביעה ו"אם בגמר גביית העדויות מתברר, כי טענה פלונית לא הוכחה כדי שכנועו של בית המשפט, יכריע בית המשפט על פי נטל השכנוע; היינו יפסוק נגד אותו בעל דין שעליו היה להוכיח אותה טענה" (א' הרנון, דיני ראיות, חלק ראשון, עמ' 189).

בעניינינו, לאחר ששמעתי את כלל טענות הצדדים, בחנתי את כלל ראיותיהם ועיינתי בכתבי הטענות מטעמם לא שוכנעתי, כי סכום התביעה הוכח.

על פי טענת התובעת, בוצעו על ידה עבודות בשווי של כ- 334,762 ₪ (כולל רווח קבלני בסך 15%). בסעיף 6 לתצהיר העדות הראשית מטעמה (מר אלמליח רוברט) מתארת התובעת את הליקויים אשר דרשו תיקון אך, אין היא מפרטת די הצורך את העבודות אותן ביצעה ואת שוויין. כמו כן, לא הוגשה כל חוות דעת מומחה אשר תסייע בהערכת שווי העבודות. התובעת גם לא הגישה כרטסת הנהלת חשבונות או כל ראייה אחרת בעניין זה.

אין די בתיאורים כלליים על מנת שניתן יהיה לפסוק סעד כספי לתובעת. על פי חומר הראיות, לא ניתן לדעת אילו עבודות נעשו, באיזה היקף נעשו ואין כל הערכה ביחס לשוויין של העבודות הנטענות.

גם ביחס לטענת התובעת בדבר הסכמה לתשלום סך של 30,000$ בתוספת מע"מ עם גמר העבודות וקבלת אישורי העירייה, אין די פירוט. עצם ההסכמה נתמכת בעדותו של מר רוברט אלמליח בלבד, אין כל פרוט אמיתי של העבודות אשר נעשו ושל שוויין ומהו הסכום הנהוג לתשלום בעבודות ובשירותים מסוג זה. עדותו של מר אלמליח היא עדות יחידה של צד מעוניין, כאשר ידוע, שעדות יחידה של אדם המעוניין בתוצאות המשפט זקוקה לסיוע על מנת שבית המשפט יוכל להכריע על פיה (סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971). לעדותו של מר אלמליח לא נמצא כל סיוע.

התביעה כולה נסמכת על עדותו היחידה של מר אלמליח ועל טענות כלליות בדבר העסקת מומחה או בעל מקצוע כזה או אחר, ללא כל פירוט ממשי. התובעת גם לא הציגה את מלוא החשבוניות המתייחסות לעבודות הנטענות וצירפה רק "העתק לדוגמא מחשבוניות שהוצאו" אשר צירופן אינו מוכיח את סכום התביעה, לא כולן מתייחסות לבית ברחוב השחף ולא ניתן לדעת, איזה חשבוניות מתייחסות לבית הנתבעים דווקא (סעיף 7 לתצהיר מר אלמליח). גם כאן מדובר בעדות יחידה של תובע הזקוקה לסיוע.

בהקשר זה יש לציין, כי התובעת ביצעה עבודות גם בבית הצמוד, אצל שותפתם לנכס של הנתבעים. שותפה זו, צד שלישי שאינו נוגע לתובענה, יכולה הייתה לשפוך אור על חלק מטענות הצדדים, אך עדותה לא התבקשה על ידי התובעת, שאף התנגדה לזימונה לעדות מטעם הנתבעים.

סיכומו של דבר, התובעת לא הוכיחה את סכום התביעה ולא פרסה בפני בית המשפט את התמונה העובדתית המלאה בעניין העבודות שבוצעו והתשלומים שנעשו, לא בתצהיר מטעמה ולא באמצעות חוות דעת מומחה. על כן - דין התובענה להידחות וכך גם ההודעה לצד השלישי.